נקודת איזון
בלוג על כלכלת המשפחה

אהבת מה שקראת?

ניתן להירשם כאן ולקבל עדכון בכל פעם שעולה תוכן חדש באתר
(בערך פעם בחודש):

עקבו אחרי בפייסבוק:

פוסטים קודמים:

איך השפיעה הקורונה על כלכלת המשפחה?
האם אנחנו במשבר כלכלי או באופורית פוסט-קורונה?

איך זה שלמרות הקורונה והאבטלה הגבוהה, למרות הדיבורים בתקשורת על תהום כלכלית, מקומות הבילוי, מלאים עד אפס מקום? איך אפשר להסביר את הפער בין המציאות הכלכלית לאופוריה ברחוב?

להמשך קריאה »

מה לעשות עם הבונוס השנתי?

בונוס הוא הזדמנות. הזדמנות לסגור הלוואות, להתחיל לחסוך לשעת חירום, להגדיל את החיסכון הפנסיוני, או לבנות השקעה מניבה. למרות שרוב האנשים בוחרים לנצל אותו להנאות

להמשך קריאה »

מאות אלפי עסקים גוססים כרגע מקורונה. 

ולא כי סבלו ממחלות רקע, או התנהלות לא נכונה. 

מדובר על עסקים ותיקים, מוצלחים בכל קנה מידה, עסקים שמהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, מפרנסים עשרות משפחות ויותר, ועכשיו הם גוססים. 

הם גוססים מקורונה כי המדינה הורתה להם לסגור את העסק, 

ובבת אחת החמצן שלהם נפסק. 

העסקים הללו גוססים היום מקורונה כי גם כשהמדינה הציעה סיוע בדמות דמי אבטלה לעובדיהם השכירים, 

את בעלי העסקים ובעלי השליטה בחברות, השאירה לבד במסדרון. 

 

 

העסקים האלו מנסים היום בכל כוחם לשרוד, להחזיק את הראש מעל המים, 

הם עברו למכור אונליין, סגרו חנויות פיזיות ועברו למשלוחים, 

עושים הרצאות בזום וחושבים מחוץ לקופסה, מסתגלים למצב. 

 

בעלי עסקים, הם יזמים, הם יצורים סתגלנים מטבעם. 

הם יודעים מצויין לתמרן בתוך אילוצים, 

למצוא את דרכם מחדש בתוך עולם שמשתנה כל הזמן. 

 

זה מה שהם עושים תמיד, ובזכות זה שרדו עד עכשיו. 

 

כי הרי כל כמה שנים יש כאן גל עכור שמאיים על העסקים, 

אם בעקבות מצב ביטחוני שמרחיק לקוחות ומשאיר את כולם בבתים, 

ואם בעקבות רגולציות שמכבידות על העסק ומכריחות את בעליו להמציא את עצמו מחדש. 

 

אבל הפעם זה שונה. 

 

 

המלחמה הפעם לא פוגעת באזור מסויים או במגזר מסויים. 

המלחמה בקורונה פוגעת בכל בית במדינת ישראל. 

 

 

עם נתונים רשמיים של מעל מיליון מובטלים (נכון לתחילת אפריל)

מדובר על אחד מכל ארבעה אנשים שאיבד באופן זמני או קבוע את מקור פרנסתו. 

נוסיף לזה שכירים רבים שהיקף משרתם נפגע, 

או משכורתם קוצצה ולא נכנסו לסטטיסטיקה הזו, כי אינם רשומים בלשכת התעסוקה, 

אבל ברור שהכנסתם נפגעה. 

 

ובסוף בסוף, בתחתית שרשרת המזון במלחמה הזו נמצאים מאות אלפי עצמאים

בעלי עסקים או בעלי חברות שנאלצו במפתיע לסגור את דלתות העסק שלהם. 

 

מדובר באנשים שמשקיעים את חייהם במפעל החיים שלהם

העסק זה הבית השני שלהם, ולפעמים הראשון, 

ועכשיו הבית שלהם נחרב. 

 

 

הבית שלהם נחרב לא כי פעלו בפזיזות, בחוסר אחריות, או מתוך בורות. 

הבית שלהם נחרב בגלל מדיניות הממשלה שאילצה אותם בבוקר בהיר אחד להפסיק את פעילות העסק. 

 

אותה מדיניות שמובילה מלחמה בנגיף עקשן, 

פוגעת באבחת חרב במאות אלפי עסקים עצמאיים, 

במאות אלפי משקי בית. 

 

 

בזמן שכולם מדברים על היכולת של בתי החולים לספוג את כמות החולים

ולאפשר טיפול נאות לכולם, 

בזמן שרואים בחדשות כותרות על אלפי מכונות הנשמה שנרכשו תוך זמן קצר כדי שאף חולה לא יישאר חס וחלילה ללא מכונת הנשמה,

 

יש כאן, במדינה, מאות אלפי עסקים שגוססים מקורונה ואף אחד לא מחבר אותם למכונת הנשמה

 

 

מי לא הזדעזע כששמע שבאיטליה היפה, הרומנטית, האהובה, לא מחברים חולים מעל גיל 65 למכונות הנשמה?

בפועל, כאן, בישראל, עושים בדיוק את אותו הדבר לעצמאים. 

 

בעוד מכונת ההנשמה חוברה מיידית לכל השכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת והם יקבלו דמי אבטלה, גם אם פחותים ממשכורתם הרגילה, 

העצמאים לא יקבלו דבר. 

 

אלו אנשים שהשקיעו את מיטב שנותיהם ואת מיטב כספם כדי לבנות עסקים כאן, במדינת ישראל, ובמשך שנים רבות שילמו מיסים למדינה, בדיוק כמו כל שכיר ואף יותר מכך. 

 

ועכשיו, עכשיו כשהם זקוקים למכונת הנשמה יותר מכל אחד אחר, המדינה נטשה אותם. השאירה אותם למות במסדרון. 

 

 

אם לא תיעשה פעולה מיידית ומשמעותית לסיוע לעצמאים, לשכירים לא יהיו מקומות עבודה לחזור אליהם בתום המשבר. 

 

אם חנות הבגדים שבשכונה שלי לא תיפתח מחדש, כל המוכרות שעבדו בה יישארו מובטלות. 

אם חברתי הגננת לא תעמוד בתשלומי שכר הדירה בתקופה הזו ותיאלץ לסגור את הגן, גם העובדות שלה יישארו מובטלות ולהורים לא יהיו גני ילדים לשלוח אליהם את הילדים בשוך הסערה. 

אם בעל המסעדה, הבר ובית המלון לא ישרוד את התקופה, עשרות עובדיו יישארו בבית, כי מכתב היציאה לחל"ת יהפוך למכתב פיטורין. 

 

 

והאבטלה? האבטלה תסתיים תוך מספר חודשים והעובדות בחנות הבגדים, הגננות והסייעות, השף, המלצרים ועובדי המטבח, כולם יישארו מובטלים ועניים. 

 

אנשים עניים לא הולכים לקניון, לא מביאים מתנות בחגים, לא יוצאים לקולנוע ולמסעדות, לא רוכשים רכב חדש וגם לא נוסעים לחו"ל. 

ואם כל זה ייעצר, גם הכנסות המדינה ממיסים ייקטנו, ומהמיתון הזה יהיה קשה מאוד לצאת. 

 

כדי שכל זה ישתנה, חייב להיות סיוע מיידי ומשמעותי מהמדינה לעצמאים, בעלי עסקים ובעלי חברות כאחת. 

 

המדינה חייבת להזרים תקציבים משמעותיים דווקא למגזר הזה, כדי שהגנים, חנויות הבגדים, המסעדות, הבארים, בתי המלון, חנות הספרים השכונתית, הקוסמטיקאית והספר מהמרכז המסחרי, כולם בלי יוצא מן הכלל יידעו שהמדינה לא נטשה אותם במסדרון, אלא נותנת להם מספיק חמצן כדי שיוכלו לפתוח את הדלת כשהמשבר ייגמר. 

 

היושבים באוצר חייבים להבין שעסקים עצמאיים אינם בתחתית שרשרת המזון, אלא דווקא בראשו, הם אלו שמחזיקים את הכלכלה על כתפיהם ומניעים את גלגליה. וכדי שהמשבר הזה לא יהפוך לשבר אמיתי, חייבים לפעול עכשיו ומהר, כדי שלכולם יהיה כאן יותר טוב אחרי שהעטלף יחלוף. 

 

אהבת את הפוסט? יש לך מה להוסיף או להעיר? אשמח לתגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קניות חכמות בחג הרווקים הסיני ובבלאק פריידי

ארבעה גוונים של פיתוי

כבר כמה ימים אני מתלבטת מה לכתוב על החודש הזה, חודש נובמבר, שהפך לחודש ההנחות השנתי, שמצד אחד מעודד צרכנות וקניות עודפות,

חתול שומר על הכסף

למה אני לא מדברת על המינוס?

פעמים רבות שואלים אותי למה אני לא מדברת על המינוס, אפילו שהוא הסיבה העיקרית שאנשים פונים לייעוץ לכלכלת המשפחה. זה באמת מפתיע

מדריך לניהול תקציב משפחתי

מלא/י את הפרטים והמדריך יישלח אליך במייל